מנזר Sera Mey
במשך למעלה מ-2,500 שנים נהגו אנשים להתקבץ יחדיו על מנת לחקור, ללמוד ולממש דרכים המובילות אותם להיות בני אדם טובים, ובסופו של תהליך להגיע למצב של שלמות קדושה. בטיבט אנשים התקבצו תחילה בקבוצות קטנות, שהלכו וגדלו במהלך הדורות, ולבסוף הפכו למנזרים.
במשך כמה מאות שנים התפתחו בטיבט שלושה מנזרים גדולים: Sera, Ganden, Drepung, אשר כולם נוסדו במאה ה-15 על ידי Je Tsongkapa. מטרתם הייתה לספק השכלה, מקום אימון, ומקום לאנשים החפצים בהתפתחות רוחנית. אנשים נהרו מכל רחבי טיבט למקומות אלו. למעלה מ-20,000 אנשים חיו, למדו ותרגלו במנזרים אלו לפני 1959.
ב-1959 כבשו הסינים את טיבט, השמידו אלפי מנזרים, הרגו מיליוני אנשים ושרפו ספריות רבות, שהכילו אוצרות של חכמה. כמה אלפי אנשים הצליחו לברוח ברגל דרך הרי ההימלאיה להודו, תוך שהם נושאים על גבם את המעט שיכלו ממסורתם. מאז, מנסים הטיבטים הגולים, בקשיים ובמאמצים מרובים, לשקם את המנזרים הגדולים בהודו, כולל את מנזר Sera.
במנזר Sera המשוקם חיים ולומדים היום כ- 4,000 נזירים. המנזר מחולק לשני בתי-ספר Sera Mey ו- Sera Jey. ב- Sera Mey יש כיום כ- 1,000 נזירים.
באופן כללי, תכנית הלימודים במנזר כוללת שישה נושאים מן הקלאסיקה הבודהיסטית: שלמות החכמה (Prajna Paramita), הפילוסופיה של דרך האמצע (Madhyamika), החכמה הגבוהה (Abhidharma), אתיקה ומוסר בודהיסטיים (Vinaya), תפיסה ולוגיקה (Pramana), והדרך המדורגת להארה(Lam Rim) , נושאים אלו נלמדים במשך 15 עד 20 שנה.
הלימודים במנזר מתנהלים ברמה אישית – אין תכנית של קורסים אשר בה חייב התלמיד להיות נוכח. כל תלמיד חייב למצוא לו מורים ולבקש מהם שילמדו אותו את הנושאים אותם הוא צריך ללמוד. מורה המסכים לקבל תלמיד לוקח על עצמו גם לדאוג לכל מחסורו – פיזית, רגשית ורוחנית. המורה תומך בתלמידים ואינו מקבל כל שכר.
מלבד לימודיהם האישיים, מבלים הנזירים זמן רב בפולמוסים ביניהם (אלו הם ויכוחים הנערכים על פי כללי הלוגיקה הבודהיסטית, ומאופיינים על ידי תנועות וביטויים תיאטרליים), תוך שהם מפגינים את הידע שרכשו בלימודיהם האישיים. עם סיום הלימודים הנזיר מפגין את הידע שלו בפולמוס פומבי, שבו הוא מפגין את יכולתו לזכור ולצטט בהרחבה מן החומר הכתוב, ולהגן על עמדותיו. הצלחה במבחן פומבי זה מזכה אותו בתואר גשה, המקביל בערך לתואר דוקטור.
המנזרים הגדולים מקשרים אותנו עם המורים והקדושים הגדולים מן העבר, ומטפחים את אלו של ימינו. המורים שלנו הם מקור הידע שקבלנו, ובזכות המסירות, הטוב, החכמה וההשראה שקבלנו מהם, אנו יכולים להעביר ידע זה הלאה. שורשיהם של המורים היקרים במסורה שלנו נעוצים במסורת זו.
אנו מרגישים חוב רב למורינו, ושואפים בכל לב לגמול להם כגמולם. הטוב ביותר שיכולים אנו לעשות הוא ללמוד ולתרגל את האהבה, החמלה והחכמה אשר הם מלמדים וממשים בהווייתם, ולהגיע למקום בו כל אחד מאתנו יוכל לשחרר את כל הברואים מכל סבל. אנו מקדישים את כל מאמצינו להצלחתם של מורינו, לאריכות חייהם, ולמטרה נעלה זו.
קן רינפוצ'ה גשה לובסנג תרצ'ין נולד בלהסה שבטיבט בשנת 1921 ונכנס למנזר סרה (Sera) בגיל צעיר. הוא למד בתכנית הקשה בת 25 שנה של לימודים במנזר, תחת הדרכתם של המורים Pabongka Rinpoche, אחד מגדולי המורים של בודהיזם בטיבט במאה ה-20 ושל Kyabje Trijang Rinpoche, אחד מחונכיו האישיים של הדלאי לאמה. הוא עבר בהצלחה בחינות על ידי גדולי המורים בדורו, וזכה בתואר הגבוה Hlarampa Geshe (מקביל לדוקטור לפילוסופיה) בהצטיינות, ואשר הוענק לו על ידי ה"ק הדלאי לאמה ה-14. הוא היה אחד מאחרוני ההלרמפה גשה אשר התחנכו בטיבט. בקרב בני מחזורו הוא היה גדול המתדיינים בפולמוסים הנערכים בין תלמידי תורת הבודהיזם, מה שהביא אותו למדרגת "ראשון בין ראשונים".
גשה מייקל רואץ' הינו נזיר אמריקני שזכה בתואר גשה (דוקטור לתיאולוגיה) ממנזר Sera Mey שבהודו, לאחר 22 שנות לימוד שם ובארה"ב עם הלאמה שלו Khen Rinpoche Geshe Lobsang Tharchin. הוא מלמד בודהיזם מאז שנת 1981, וערך תכנית לימודים בת 18 קורסים עבור התלמיד המערבי, המתבססת על לימודי תואר הגשה, ואשר שומרת על נאמנות גמורה למקורות הבודהיסטיים העתיקים. הוא בקיא בסנסקריט, טיבטית ורוסית, וכן תרגם לאנגלית ופרסם עבודות רבות. גשה מייקל הוא בעל תואר בוגר מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב, וכן עבד במשך שנים רבות כמנהל חברת יהלומים גדולה בניו יורק. הוא ייסד את המכון ללימודי אסיה הקלסיים (ACI), את הפרויקט לדיגיטציה של כתבים עתיקים Asian Classics Input Project, את מרכז שלושת היהלומים שבניו יורק, את מרכז Godstow ללימודי שלום בקונטיקט, את המכון Enlightened Business Institute, והיה פעיל מאד בשיקום מנזר Sera Mey.